סנהדרין ד' 5 משניות

אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכוּ'‏ שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת כְּתִיב (דברים יג) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ. וְזֶהוּ דִין תּוֹרָה. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מַאֲרִיכִין בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ בֵית דִּין שֶׁהַדִּין מְרֻמֶּה. וּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה הוּא הַשְּׁאֵלָה בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן כַּמָּה הִלְוָהוּ וּמָתַי הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הִלְוָהוּ. וְיֵשׁ מִין אַחֵר מִן הַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּדִיקָה, וְאֵינוֹ בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לוֹ מֶה הָיָה לָבוּשׁ, כֵּלִים שְׁחוֹרִים אוֹ כֵלִים לְבָנִים, עוֹמֵד הָיָה אוֹ יוֹשֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁהִלְוָהוּ:

פּוֹתְחִים. מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל דִּין. בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה:

מַחֲזִירִין. סוֹתְרִין אֶת הַדִּין אַחַר שֶׁגְּמָרוּהוּ וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ:

וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. שֶׁאִם אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:

דָּנִים בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. דִּכְתִיב (שמות יח) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וּכְתִיב (דברים כא) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו, הָא כֵיצַד, יוֹם לִתְחִלַּת דִּין, וְלַיְלָה לִגְמַר דִּין:

דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּכְתִיב (במדבר כה) וְהוֹקַע אוֹתָם לַה'‏ נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:

גּוֹמְרִים בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה [וְכוּ']. דְּאָמַר קְרָא (ישעיה א) מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ:

לְפִיכָךְ אֵין דָּנִים לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. שֶׁנִּמְצָא גְמַר דִּינוֹ בְשַׁבָּת, וּלְהַשְׁהוֹתוֹ אַחַר שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי עִנּוּי הַדִּין, וּלְדוּנוֹ בוֹ בַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמֵּד עַל מְחֻיָּבֵי שְׂרֵפָה שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת:

מִן הַצָּד. מִן הַקְּטַנִּים בְּחָכְמָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּצַּד. דְּאָמַר קְרָא (שם כג) וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב, וּכְתִיב רַב, כְּלוֹמַר לֹא תַעֲנֶה עַל מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין וְלִנְטוֹת מִדְּבָרָיו, לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו אֶלָּא בַסּוֹף:

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן. וַאֲפִלּוּ גֵר. וְהוּא שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וּמַמְזֵר נַמִּי כָּשֵׁר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת:

וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב (שמות יח) וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ, בְּדוֹמִין לְךָ, מַה מֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מְיֻחָס אַף בֵּית דִּין מְיֻחָסִים:

כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה. דְּאָמַר קְרָא (שיר ז) שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר. שָׁרְרֵךְ אַגַּן זוֹ סַנְהֶדְרִין שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְגִנָּה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהִיא דוֹמָה לְסַהַר, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל כַּחֲצִי יָרֵחַ. תַּרְגּוּם יָרֵחַ, סִיהֲרָא. וּבַעֲגֻלָּה שְׁלֵמָה אֵין יוֹשְׁבִים, מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִים בַּעֲלֵי דִינִים וְהָעֵדִים לִכָּנֵס וּלְדַבֵּר בִּפְנֵי כֻלָּם:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה הָיוּ. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי עֵדִים עַל הַמְזַכִּין וּשְׁנֵי עֵדִים עַל הַמְחַיְּבִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת. וְכָל שׁוּרָה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה תַלְמִידֵי חֲכָמִים. שֶׁמָּא יֵחָלְקוּ הַדַּיָּנִים וְיִהְיוּ רֻבָּן מְחַיְּבִין וּמִעוּטָן מְזַכִּין, וְהַטָּיָה לְרָעָה אֵינָהּ עַל פִּי אֶחָד כְּדִכְתִיב (שמות כג) לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מוֹסִיפִין עַל הַדַּיָּנִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים וְאֶחָד, הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב לִפְנֵיהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה לְהַשְׁלָמַת שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְלָאו אֹרַח אַרְעָא לַעֲשׂוֹת שׁוּרוֹת תַּלְמִידִים מְרֻבֶּה מִשֶּׁל דַּיָּנִים, הִלְכָּךְ עָבְדִינַן שָׁלשׁ שׁוּרוֹת:

וְכָל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. לְפִי שֶׁכְּסֵדֶר חָכְמָתָם הָיוּ מוֹשִׁיבִים אוֹתָם, לְפִיכָךְ הָיָה כָל אֶחָד צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ:

הֻצְרְכוּ לִסְמֹךְ. כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים:

וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ שֶׁנִּבְרַר מִן הַקָּהָל יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא בְמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ בְּסוֹף שׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית. לְפִי שֶׁהַקָּטָן מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁבַּשּׁוּרוֹת, גָּדוֹל מִן הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל:

מְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים. שֶׁלֹּא יָעִידוּ שֶׁקֶר:

מֵאֹמֶד. שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה שֶׁהוּא כֵן:

דִּינֵי מָמוֹנוֹת. אִם הֵעִיד לְחַיֵּב לָזֶה מָמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין, מַחֲזִירוֹ לוֹ וּמִתְכַּפֵּר:

לְפִיכָךְ נִבְרָא יְחִידִי. לְהַרְאוֹתְךָ שֶׁמֵּאָדָם אֶחָד נִתְיַשֵּׁב מִלּוּאוֹ שֶׁל עוֹלָם:

רָשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה. אֱלֹהוּת הַרְבֵּה יֵשׁ וְכָל אֶחָד בָּרָא אֶת שֶׁלּוֹ:

מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת. לְהַכְנִיס רֹאשֵׁנוּ בִדְאָגָה זוֹ וַאֲפִלּוּ עַל הָאֱמֶת:

וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וְהוּא עֵד. וְחַיָּבִין אַתֶּם לְהַגִּיד מַה שֶּׁרְאִיתֶם:

וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב. לִהְיוֹת מְחֻיָּבִים בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, נוֹחַ לָנוּ לַעֲמֹד בְּאִם לֹא יַגִּיד:

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְאִם רָשָׁע הוּא אֵין כָּאן עָוֹן כְּלָל: